תכנית כבסיס לשינויים
בפעם השניה, כבר הכנתי מסמך קצר עם כמה משפטים ספורים. נחשו מה קרה לו?
היום ממליצים לנשים להכין תוכנית לידה לקראת ההגעה לחדר לידה. הרציונל העומד מאחורי הכנת התוכנית הוא העברת הרצונות והבקשות של היולדת והמלווה שלה לאנשי הצוות – מתוך הבנה שלא יתאפשר להסביר לכל איש צוות שנכנס מהן האמונות והלך הרוח הרצויים.
אין להמעיט גם בחשיבות של הישיבה לפני הלידה – לבד או עם הפרטנר לגידול התינוק – ובירור מהן בדיוק אמונותיי ורצונותיי בנוגע ללידה והטיפול הראשוני בתינוק. כשדברים מועלים על הכתב הם מקבלים משמעות וממשיות – והדבר מאפשר לאוורר ולסדר את המחשבות, ואולי גם נותן פתח לשיחה על חינוך ודרך חיים.
אני אישית חשבתי שתוך כדי הלידה אני לא אוכל לעמוד על המשמר בנוגע לכל הדברים שאני רוצה. גם בימים כתיקונם אסרטיבית היא לא התכונה הראשונה בה הייתי מתארת את עצמי, אז בזמן לידה – זה ממש לא הזמן להפעיל את השריר הזה. חשבתי שאם תהיה לי תוכנית לידה הצוות ידע מה אני רוצה ולו בקווים כלליים, כך שהדברים החשובים לי אכן יתמלאו.
עם זאת, האם אנחנו באמת פתוחים לשינויים, לאחר שישבנו והכנו תוכנית לידה? האם תוכנית לידה לא מקבעת אותנו על מסלול מסויים, וכאשר סטינו ממנו – הופכת לבלתי רלוונטית? לחילופין, אם רצינו לכתוב את דעתנו בכל (או לפחות ברוב) המצבים האפשריים – היינו צריכים לשכור מובילים (או לפחות את הבחור הכי משקיען במכון שמשון) שיובילו את המסמך הזה לחדר לידה. ואילו אנשי צוות יקראו בכלל מסמך כזה? חוזה כזה?
בזמן קורס ההכנה ללידה – במוצהר לגמרי – לא טרחתי להקשיב בחלק על ניתוח קיסרי. היה ברור לי שזה רחוק ממני לגמרי. מה גם שנרשמתי למרכז לידה טבעי... ברור לכם מה קרה בפועל, נכון? ישבתי והכנתי לי (בראש, בראש, לא צריך להגזים ברמת הכפייתיות שלי) עץ החלטות ודרכי פעולה אפשריות (מהצבא אני עוד קוראת להם דפ"אות), מה לעשות בכל מצב ומצב. חוץ, כמובן, מהמצב שקרה בפועל...
אם יש לי דבר שחשוב לי להנחיל הלאה, בקורס ההכנה ללידה שלי או ליולדות אותן אני מלווה או בכלל, זה הראש הפתוח. חשבנו, תכננו, קיווינו – אבל עכשיו המצב אחר. מה עושים? אין טעם לשים אצבעות באוזניים ולצעוק "לה לה לה". אין טעם להלקות את עצמנו בדיעבד. חשוב לדעת מראש שדברים לא תמיד מסתדרים בדרך בה חשבנו וכמו שאני תמיד אומרת, ללידה שותפים שלושה: האם, התינוק ועפ"י אמונתכם: גורל, ישות עליונה או סתם סטטיסטיקה. לכל אחד מהם יש אפשרות להשפיע על מהלך הלידה. מה שחשוב באמת הוא מה אנחנו לוקחים איתנו ומה נרשם אצלנו.
בדיון שערכתי בעניין בדף הפייסבוק שלי, הגענו לניסוח נהדר - "חזון לידה" (ותודה להדס וייסמן על הניסוח המדוייק). חזון לידה עדיף בעיניי על תוכנית לידה מאחר וחזון הוא משהו ששואפים אליו וחותרים אליו, אבל בחזון לא כתוב איך נשיג את מושא השאיפות שלנו (ידעתי שבסוף ישתלם לי למשהו התואר השני במנהל עסקים). אנחנו מתרגמים את החזון למציאות בהתאם למצבים בהם אנו נמצאים.
לכן, מהיום, אל תאמרנה "אני צריכה לכתוב תוכנית לידה", אמורנה - "אני צריכה לחשוב על חזון לידה". ובקשר לאנשי הצוות? הם יסתדרו מצויין עם מספר משפטים שיבהירו את הלך הרוח שלכם ומספר בקשות ספציפיות. זאת אומרת, אם תזכרו להוציא את הדף מהתיק...
שרון גור
דולה, מדריכת הכנה ללידה ומדריכת הנקה
050-2140946
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
www.facebook.com/Sharon.Gur.Doula
www.sharongur.co.il
